פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ז׳:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ז׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ח׳:א׳ »

7 הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין אָדָם רְשַׁאי לִמְכּוֹר טֵבֵל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ וּבִלְבַד לְחָבֵר. מֵעַתָּה עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְעָרֵב טִבְלוֹ בְחוּלִין אֵין לוֹ תַקָּנָה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה הוֹלֵךְ אֶצֶל חָבֵר וְהוּא לוֹקֵחַ לוֹ טֵבֵל וּמְעַשְּׂרוֹ לוֹ.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ז׳:ב׳

7 גמ' כיני מתנית'. כן צריך להוסיף על המתני' אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך ובלבד לחבר אבל לא לעם הארץ שאין למסור לו טבל והוא אינו נאמן על המעשרות:

8 מעתה עם הארץ שנתערב טבלו בחולין. ואפי' הטבל הוא מעט ונתערב בחולין מרובין הא מיהת מדרבנן לא בטיל דדשיל"מ הוא ומעתה אין לו תקנה:

9 כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ומעשר לו על אלו חולין המעורבין:

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ז׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ח׳:א׳ »